בנקאות, ביטוח ופיננסים: החובה המקבילה לסעיף 16ד
אותה חבילת חקיקה תיקנה חמישה חוקי פיקוח פיננסי, בנוסח שדומה ל-16ד במבנה ושונה ממנו בפרטים שקובעים. ההשוואה כאן נכתבה מול נוסח הרשומות בלבד, וכשהנוסח אינו עונה - כתוב שאינו עונה. זהו הסבר כללי, לא ייעוץ משפטי.
שתי נקודות שכדאי לקבוע כבר כאן, מפני שהן חוזרות בטעות כמעט בכל סיכום: בנקים ומבטחים אינם נמנים עם התוספת התשיעית, וסעיף 16ד אינו חל עליהם; ותקופת השמירה שנקבעה להם ברשומות היא שנתיים לפחות, ולא תקופה ארוכה יותר שמצוטטת לעיתים כתקן ענפי.
מכאן נובע בלבול נפוץ בכיוון ההפוך: העובדה שגוף עוסק בכסף אינה מוציאה אותו מ-16ד. שני פריטים בתוספת התשיעית הם עסקאות פיננסיות במובהק, והם חלים על מי שאינו בנק ואינו מבטח - שירותי סיוע והכוונה פיננסית ושירותי החזרי מס. עסק כזה נמצא בתחולת 16ד המלא, ולא בהסדר הפיננסי המקביל שמושווה בעמוד הזה.
- חמישה חוקים תוקנו
- בנקאות, ביטוח, שירותים פיננסיים מוסדרים, ייעוץ ושיווק פנסיוני, וקופות גמל.
- שלוש חובות חדשות
- רק שלושה מהם נושאים סעיף חובה עצמאי. השניים האחרים מחילים את סעיף הביטוח ומוסיפים סנקציה.
- ההבדל המרכזי
- שלושתן חלות על שיחות יזומות מטעם הגוף בלבד. 16ד חל גם על שיחה שהצרכן יזם.
איך בנויה החקיקה הפיננסית
סעיפים 5 עד 9 לתיקון נוגעים לחמישה חוקים, אבל לא בצורה אחידה, וההבחנה חשובה למי שמנסה לאתר את החובה שחלה עליו:
- חוק הבנקאות (שירות ללקוח) - נוסף סעיף 5א5, חובה עצמאית מלאה, ובצידה הפרות שנוספו לסעיף העיצום הכספי שהמפקח על הבנקים מוסמך להטיל.
- חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) - נוסף סעיף 59ג, חובה עצמאית מלאה, ובצידה פרט חדש בתוספת השלישית.
- חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים) - נוסף סעיף 49א, חובה עצמאית מלאה, ובצידה פסקה חדשה בסעיף העיצומים.
- חוק הייעוץ, השיווק ומערכת סליקה פנסיוניים וחוק קופות גמל - אלה אינם יוצרים חובה חדשה. הם מוסיפים עילות סנקציה בשל הפרת סעיף 59ג לחוק הביטוח כפי שהוחל עליהם בסעיפים הקיימים באותם חוקים. כלומר החובה המהותית היא זו של ענף הביטוח, והחידוש הוא באכיפה.
המשמעות המעשית: יועץ פנסיוני או מנהל קופת גמל שמחפש את החובה שלו לא ימצא אותה בחוק שלו, אלא בסעיף 59ג לחוק הפיקוח על הביטוח.
למה זה לא התוספת התשיעית
התוספת התשיעית לחוק הגנת הצרכן היא רשימה סגורה של עשרה סוגי עסקאות, ואף אחד מהם אינו בנקאות, ביטוח, פנסיה או אשראי מוסדר. גוף פיננסי מפוקח אינו נכנס לסעיף 16ד דרך התוספת, וגם לא דרך פרשנות מרחיבה שלה.
זה לא אומר שהוא פטור - החובה שלו פשוט נמצאת במקום אחר, בחוק שהרגולטור שלו אוכף. ההבדל אינו סמנטי: הוא קובע מי מטיל את הסנקציה, מה תקופת השמירה, האם מותר לגבות תשלום ומי מוסמך לשנות את הכללים.
כדאי לשים לב גם למקרה ההפוך. גוף פיננסי מפוקח שמוכר מוצר שנופל באחד מפריטי התוספת - נניח, במסגרת עסקה למכירת טובין - אינו מחוסן מפני 16ד רק מפני שהוא מפוקח. השאלה היא תמיד מה סוג העסקה ומי הצדדים לה, ולא רק מי הגוף.
ההשוואה, לפי עשרה ממדים
כל תא נקרא מתוך נוסח הרשומות. במקום שבו הנוסח של שלושת הסעיפים הפיננסיים זהה, כתוב שהוא זהה, במקום להמציא ניסוח שונה שייראה כמו הבדל.
טבלת השוואה בין סעיף 16ד לחובות הפיננסיות
| הממד | סעיף 16דחוק הגנת הצרכן | סעיף 5א5חוק הבנקאות (שירות ללקוח) | סעיף 59גחוק הפיקוח (ביטוח) | סעיף 49אשירותים פיננסיים מוסדרים |
|---|---|---|---|---|
| על מי חלה החובה | סעיף 16ד · חוק הגנת הצרכןעוסק, או מי מטעמו, מול צרכן - ורק בעסקאות מעשרת הסוגים המנויים בתוספת התשיעית. | סעיף 5א5 · חוק הבנקאות (שירות ללקוח)תאגיד בנקאי, מול "לקוח" המוגדר בסעיף כיחיד שאינו תאגיד. | סעיף 59ג · חוק הפיקוח (ביטוח)מבטח או סוכן ביטוח, מול לקוח שהוא יחיד. | סעיף 49א · שירותים פיננסיים מוסדריםנותן שירותים פיננסיים בעל רישיון מורחב, מול לקוח שהוא יחיד. |
| אילו שיחות נכנסות לתחולה | סעיף 16ד · חוק הגנת הצרכןכל שיחה קולית למספר טלפון, בלי נוכחות משותפת - ובמפורש גם שיחה מהצרכן לעוסק. אין דרישה שהעוסק יזם את השיחה. | סעיף 5א5 · חוק הבנקאות (שירות ללקוח)רק שיחות המתבצעות במסגרת שיווק שירותים ומוצרים "באמצעות שיחות טלפון יזומות מטעמו". החובה חלה לעניין אותן שיחות בלבד. | סעיף 59ג · חוק הפיקוח (ביטוח)אותה מגבלה בדיוק: שיווק שירותים ומוצרים באמצעות שיחות טלפון יזומות מטעם המבטח או הסוכן. | סעיף 49א · שירותים פיננסיים מוסדריםאותה מגבלה: שיווק באמצעות שיחות טלפון יזומות מטעם נותן השירותים. |
| סף מחיר | סעיף 16ד · חוק הגנת הצרכן750 ₪ למחיר הכולל של העסקה, בין שנכרתה ובין שלא, עם כללי חישוב לעסקאות מתמשכות. | סעיף 5א5 · חוק הבנקאות (שירות ללקוח)אין סף מחיר בנוסח הסעיף. | סעיף 59ג · חוק הפיקוח (ביטוח)אין סף מחיר בנוסח הסעיף. | סעיף 49א · שירותים פיננסיים מוסדריםאין סף מחיר בנוסח הסעיף. |
| הודעה בתחילת השיחה | סעיף 16ד · חוק הגנת הצרכןבתחילת כל שיחה: שהשיחה מוקלטת, ושהצרכן זכאי לקבל אותה אם יבקש. | סעיף 5א5 · חוק הבנקאות (שירות ללקוח)בתחילת כל שיחה מוקלטת: שהיא מוקלטת, ושהלקוח זכאי לקבלה לפי פסקה (4). | סעיף 59ג · חוק הפיקוח (ביטוח)זהה בנוסח לבנקאות. | סעיף 49א · שירותים פיננסיים מוסדריםזהה בנוסח לבנקאות. |
| תקופת שמירה | סעיף 16ד · חוק הגנת הצרכןשנתיים לפחות מיום השיחה אם נכרתה עסקה, שישה חודשים לפחות אם לא. אם מועד המסירה של הקלטה שהתבקשה חל לאחר תום התקופה - שומרים עד המסירה. | סעיף 5א5 · חוק הבנקאות (שירות ללקוח)שנתיים לפחות מיום ביצוע השיחה. תקופה אחת, בלי הבחנה לפי כריתת עסקה. בנוסח הסעיף אין סמכות מפורשת להאריך. | סעיף 59ג · חוק הפיקוח (ביטוח)שנתיים לפחות מיום ביצוע השיחה, אלא אם הממונה הורה לשמור לתקופה ארוכה יותר. | סעיף 49א · שירותים פיננסיים מוסדריםשנתיים לפחות מיום ביצוע השיחה, אלא אם המפקח הורה לשמור לתקופה ארוכה יותר. |
| מועד מסירה | סעיף 16ד · חוק הגנת הצרכן10 ימי עסקים ממועד הבקשה. גם בקשה שהוגשה לאחר תום תקופת השמירה, לגבי הקלטה שעדיין שמורה, נמסרת באותו לוח זמנים. | סעיף 5א5 · חוק הבנקאות (שירות ללקוח)10 ימי עסקים ממועד הבקשה, לגבי כל שיחה מוקלטת שהלקוח צד לה "אשר שמורה בידי התאגיד הבנקאי", בצירוף פירוט מועדי השיחות. | סעיף 59ג · חוק הפיקוח (ביטוח)10 ימי עסקים ממועד הבקשה, בצירוף פירוט בכתב של מועדי השיחות. | סעיף 49א · שירותים פיננסיים מוסדרים10 ימי עסקים ממועד הבקשה, בצירוף פירוט בכתב של מועדי השיחות. |
| תשלום בעד מסירה | סעיף 16ד · חוק הגנת הצרכןבתוך תקופת השמירה - בלא תשלום, אלא לפי כללים שיקבע השר. בקשה חוזרת לאותה הקלטה, וכן מסירה לאחר תום התקופה - מותר לגבות; החוק אינו קובע תקרה, והשר רשאי לקבוע אחת. | סעיף 5א5 · חוק הבנקאות (שירות ללקוח)אסור לגבות תמורה, אלא בנסיבות או בתנאים שקבע הנגיד לפי פרק ב׳2 לחוק. בבקשה חוזרת לאותה שיחה - מותר לגבות "תמורה סבירה", בכפוף לאותן הוראות. | סעיף 59ג · חוק הפיקוח (ביטוח)אסור לגבות תשלום, אלא אם הממונה התיר זאת בהוראות שקבע ובהתאם להן. בבקשה חוזרת - מותר לגבות בכפוף לאותן הוראות. | סעיף 49א · שירותים פיננסיים מוסדריםאותו מבנה, כשהסמכות להתיר גבייה נתונה למפקח. |
| תוצאה ראייתית באי-מסירה | סעיף 16ד · חוק הגנת הצרכןרואים את העוסק בהליך אזרחי כמי שהודה בגרסת הצרכן לגבי תוכן השיחה או קיומה, ובית המשפט רשאי לאפשר לו לסתור אם היה הצדק סביר; ואסור לו להגיש כראיה את ההקלטה, תמליל שלה או פירוט המועדים, אלא ברשות בית המשפט. | סעיף 5א5 · חוק הבנקאות (שירות ללקוח)זהה בנוסח ובמבנה לסעיף 16ד(ה), בשינויי זהות הצדדים. | סעיף 59ג · חוק הפיקוח (ביטוח)זהה בנוסח ובמבנה לסעיף 16ד(ה), בשינויי זהות הצדדים. | סעיף 49א · שירותים פיננסיים מוסדריםזהה בנוסח ובמבנה לסעיף 16ד(ה), בשינויי זהות הצדדים. |
| סמכויות הרגולטור | סעיף 16ד · חוק הגנת הצרכןהשר רשאי לקבוע הוראות שמירה ומסירה בהתייעצות עם שר המשפטים, ובאישור ועדת הכלכלה - להחיל על שיחות שאינן קוליות, לקבוע תקופות שמירה אחרות (ובלבד שלגבי שיחות שבעקבותיהן נכרתה עסקה לא תפחת התקופה משנה), לקבוע תקרת תשלום, לשנות את התוספת התשיעית ולהחריג מידע מסוים. | סעיף 5א5 · חוק הבנקאות (שירות ללקוח)המפקח על הבנקים רשאי, בהוראות ניהול בנקאי תקין, להחיל את הסעיף על שיחה שאינה קולית, לרבות החלפת מסרים כתובים, בשינויים שיקבע. תנאי הגבייה נקבעים בידי הנגיד. | סעיף 59ג · חוק הפיקוח (ביטוח)הממונה רשאי להורות על תקופת שמירה ארוכה יותר, להתיר גבייה בהוראות שיקבע, ולהחיל את הסעיף על שיחה שאינה קולית. | סעיף 49א · שירותים פיננסיים מוסדריםאותן שלוש סמכויות, בידי המפקח. |
| שמירת דינים ופרטיות | סעיף 16ד · חוק הגנת הצרכןאין לגרוע מחוק הגנת הפרטיות, לרבות סעיף 11. ובנוסף - אין לגרוע מהוראה לפי כל דין או רישיון המחייבת שמירה ארוכה יותר, הקלטה גם מתחת לסף, מסירה מהירה יותר או מסירה בלא תשלום או בתשלום נמוך יותר. | סעיף 5א5 · חוק הבנקאות (שירות ללקוח)אין לגרוע מחוק הגנת הפרטיות, לרבות סעיף 11. אין בנוסח סעיף שמירה מקביל לדינים ולרישיונות אחרים. | סעיף 59ג · חוק הפיקוח (ביטוח)אין לגרוע מחוק הגנת הפרטיות, לרבות סעיף 11. גם כאן אין סעיף שמירה לדינים אחרים. | סעיף 49א · שירותים פיננסיים מוסדריםאין לגרוע מחוק הגנת הפרטיות, לרבות סעיף 11. גם כאן אין סעיף שמירה לדינים אחרים. |
שורת שמירת הדינים היא ההבדל שהכי קל לפספס. בסעיף הצרכני נקבע במפורש שהוא אינו גורע מהוראה לפי כל דין או רישיון המחייבת שמירה ארוכה יותר או מסירה מהירה יותר - כלומר הוא רצפה מפורשת. בשלושת הסעיפים הפיננסיים אין סעיף מקביל, ויש רק שמירת הדין לעניין חוק הגנת הפרטיות.
הוראת המעבר הבנקאית, שקל לפספס
סעיף 12 לתיקון קובע הוראה נפרדת לבנקאות בלבד: חובת המסירה שבסעיף 5א5(ב)(4) תחול על כל שיחה מוקלטת שמצויה בידי התאגיד הבנקאי במועד בקשת הלקוח, גם אם הוקלטה לפני יום התחילה.
בפועל, לקוח שיבקש בשנת 2027 יוכל לקבל שיחות מוקלטות שהבנק שמר עוד קודם לכן, בלי קשר לשאלה מתי נוצרה החובה להקליט אותן. ארכיון שאי אפשר לחפש בו לפי לקוח ולפי תאריך הופך במצב הזה לבעיה תפעולית מיידית. לוח הזמנים למעבר מסביר את ההוראה המקבילה בצד הצרכני, שהיא רחבה יותר וכוללת גם איסור מחיקה.
מה לא ניתן לאמת מתוך הרשומות
החלק הזה הוא לא הסתייגות משפטית אלא תוכן. חמש שאלות שקורא סביר ישאל, שהנוסח שפורסם פשוט אינו עונה עליהן - ולכן התשובה כאן היא היכן התשובה נמצאת, ולא ניחוש:
- מה סכום העיצום או הקנס בכל אחד מהחוקים הפיננסיים?
- התיקון מוסיף את ההפרות לתוספות ולסעיפי הסנקציה של אותם חוקים, ואינו קובע סכום. הסכומים קבועים בחוקים עצמם ומתעדכנים, ולא אימתנו אותם מול פרסום רשמי - ולכן אין כאן מספר, בדיוק כפי שאין מספר בעמוד האכיפה הצרכני.
- האם רגולטור כלשהו כבר הורה על תקופת שמירה ארוכה משנתיים?
- לא מצאנו הוראה כזו נכון לבדיקה. בענף הביטוח ובשירותים פיננסיים מוסדרים הסמכות קיימת בנוסח החוק; בבנקאות אין סמכות כזו בנוסח הסעיף. תקופות ארוכות יותר שמצוטטות לעיתים כ"תקן ענפי" אינן מופיעות ברשומות, ולא נציג מספר כזה עד שיאומת מול ההוראה שקבעה אותו.
- מתי תאגיד בנקאי כן יורשה לגבות תמורה?
- הסעיף מפנה לנסיבות ולתנאים שקבע הנגיד לפי פרק ב׳2 לחוק הבנקאות. אלה אינם חלק מנוסח התיקון, ולכן אי אפשר לענות על השאלה מתוך הרשומות.
- האם מועד התחילה בענף הפיננסי יידחה?
- שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכלכלה, לדחות את התחילה של סעיפים 5 עד 9 - לכולם, לחלקם או לסוגי בעלי רישיון - בתקופות שלא יעלו במצטבר על ארבעה חודשים. נכון לבדיקה, לא פורסמה החלטה כזו.
- האם ההוראות חלות על צ׳אט או על הודעות כתובות?
- לא כיום. בכל אחד משלושת הסעיפים ניתנה לרגולטור סמכות להחיל אותם על שיחה שאינה קולית, לרבות החלפת מסרים כתובים - וסמכות מקבילה ניתנה לשר לגבי 16ד. אף אחת מהן לא הופעלה.
כשאחת מהתשובות תשתנה, היא תירשם ביומן השינויים עם התאריך ועם המקור.
שימו לב להבחנה בין הרשימה הזו לרשימה אחרת באתר. כאן מרוכזות שאלות שהתשובה להן קיימת במקום כלשהו ואנחנו פשוט לא הגענו אליו - הוראת רגולטור, תוספת לחוק אחר, החלטה שטרם פורסמה. במקום נפרד, ברשימת השאלות הפתוחות, מרוכזות שאלות מסוג אחר: מקומות שבהם הנוסח שכן פורסם סובל יותר מקריאה אחת. שתי הרשימות דורשות עבודה שונה - האחת השגת מקור, השנייה פרשנות שלו - ולכן הן נשארות נפרדות.
שתי שאלות מהעמוד הזה נמצאות ברשימה השנייה. הראשונה היא מה נובע מכך שסמכות להורות על שמירה ארוכה יותר כתובה בנוסח הביטוחי ובנוסח השירותים הפיננסיים המוסדרים ואינה כתובה בנוסח הבנקאי. השנייה היא מה משמעות היעדרו של סעיף קטן (ט) מנוסח 16ד שנחקק - בהצעת החוק הוא החריג עוסק בעל רישיון מרגולטור פיננסי, ובנוסח שנחקק הסעיף מסתיים ב-(ח). אימתנו את ההיעדר מול הרשומות; את משמעותו איננו מכריעים.
שלישית, וברמה אחרת לגמרי: ההבחנה כולה בעמוד הזה נשענת על שלוש מילים שמובאות כלשונן - ”שיחות טלפון יזומות מטעמו“. בדקנו אותן מילה במילה, אבל לא ברמת הגליף, מפני שהחילוץ שבידינו ממיר את המרכאות. האם ציטוט שהסימן בו שונה עדיין נחשב כלשונו רשום כשאלה פתוחה ולא כפרט טכני.
איפה VoiceBox מתאימה, ואיפה לא
שתי הרשימות באותו גודל ובאותה בולטות, בכוונה. גוף מפוקח שיקנה מוצר על סמך חצי מהתמונה יגלה את החצי השני ביום הביקורת.
מתאים
מה שהמוצר באמת עושה כאן
- לוח הזמנים למסירה זהה בארבעת המשטרים - עשרה ימי עסקים מהבקשה - ולכן אותו תהליך קליטה, איתור ומסירה משרת את כולם.
- התוצאה הראייתית זהה בנוסחה, ולכן התיעוד של מה נמסר, למי ומתי הוא בעל אותו ערך בדיוק בכל אחד מהם.
- תקופות השמירה מוגדרות במערכת כמדיניות, ואפשר להגדיר רצפה של שנתיים בלי הבחנה לפי כריתת עסקה - כפי שדורש נוסח הבנקאות.
- החובה למסור גם פירוט בכתב של מועדי השיחות קיימת בכל ארבעת הסעיפים, והיא מסופקת יחד עם ההקלטה.
מגבלות
מה שהוא לא עושה
- VoiceBox אינה קובעת איזה משטר חל עליכם. הסיווג הוא החלטה שלכם ושל היועץ המשפטי שלכם.
- אין במוצר מימוש של הוראות ניהול בנקאי תקין או של הוראות הממונה על שוק ההון. תקופות שמירה ותנאי גבייה הם ערכים שהלקוח מגדיר, ולא כללים שאנחנו מתחזקים עבורו.
- הזדהות הצרכן בפורטל נעשית בסיסמה חד-פעמית ב-SMS. זה מוכיח שליטה נוכחית במספר טלפון, ולא זהות משפטית. גוף מפוקח כפוף לרוב לכללי זיהוי לקוח משלו, ואנחנו לא עונים עליהם.
- אין לנו אינטגרציה מאומתת מקצה לקצה עם ספק טלפוניה ישראלי ואין שותפות עם אף ספק. קיימות התאמות שדות לוויסנטר, ל-3CX ול-Twilio, והן לא נבדקו מקצה לקצה בסביבת ייצור.
- אין משיכה יזומה מ-S3 או מ-SFTP. הקליטה מבוססת על העברה יזומה מהמערכת שלכם.
- אין במוצר מנגנון חיוב בעד עותק חוזר. גבייה, אם היא מותרת אצלכם, נעשית מחוץ למערכת.
- VoiceBox אינה מאושרת, מוסמכת או מפוקחת בידי רגולטור כלשהו, ואין באמור כאן משום אישור לעמידה בדרישות רגולטור.
מקורות ומתי נבדק העמוד
כל התאים בטבלה, שנקראו מתוך סעיפים 5 עד 9 לתיקון וכן סעיפים 10 ו-12 לעניין התחילה והמעבר נבדקו מול נוסח חוק הגנת הצרכן (תיקון מס׳ 74), התשפ״ו-2026, כפי שפורסם בספר החוקים 3569 ביום 22 ביולי 2026, ונבדקו לאחרונה מול אותו נוסח ב-2 באוגוסט 2026. נוסח החוק המלא באתר הכנסת (PDF). כל בדיקה חוזרת נרשמת ביומן השינויים והמעקב.
מועד התחילה הצפוי הוא 22 במרץ 2027. זהו מועד מחושב - החוק קובע תחילה בתום שמונה חודשים מיום הפרסום ואינו נוקב בתאריך - והוא ניתן לדחייה כדין לגבי סוגי עוסקים. השר אף רשאי לשנות את התוספת התשיעית ואת תקופות השמירה, ולכן ההיקף והמספרים כאן אינם קבועים לנצח. לוח הזמנים של התיקון מפרט מה כבר חל, מה צפוי ומה מותנה בהחלטה.
לא עמד לרשותנו עורך דין, מבקר פרטיות או איש מקצוע מהענף שיבדוק את העמוד, ואיננו טוענים לביקורת כזו. התרחישים כאן הם המחשה בלבד ואינם מתארים לקוח, חברה או מקרה אמיתי; לא ערכנו ראיונות בענף ואין כאן נתוני שוק. זהו הסבר כללי ואינו ייעוץ משפטי, ולהחלטה בעסק מסוים כדאי להיוועץ בעורך דין.
הנוסח נקרא מעמ׳ 904 ואילך. לא נעשה שימוש בסיכומים, בפרשנויות או בפרסומים עיתונאיים. העמוד גם אינו תחליף לבדיקה מול הרגולטור הרלוונטי: גוף מפוקח כפוף גם להוראות רגולטור שאינן מתפרסמות ברשומות, ואלה עשויות לחייב יותר ממה שכתוב כאן. ההסבר על הסעיף הצרכני ומדריך השיחות הנכנסות מסבירים את הצד השני של ההשוואה.
אותו לוח זמנים, אותה תוצאה ראייתית, רגולטור אחר.
עשרה ימי עסקים ותיעוד מלא של כל מסירה - זה החלק שזהה בכל ארבעת המשטרים, וזה מה ש-VoiceBox עושה.
החובה בענף הפיננסי רחבה מזו שבחוק הכללי, וכדאי לדעת איפה ההיערכות הקיימת עומדת מולה.
השאלון רץ בדפדפן, התשובות אינן נשלחות לשום מקום והתוצאה מוצגת בלי הרשמה.
להמשך קריאה
- תיקון 73 וחובת הקלטת שיחות מכירהמה שנקרא בשוק תיקון 73 נחקק כתיקון מס׳ 74 והוסיף את סעיף 16ד: על מי חלה חובת ההקלטה, סף 750 ₪, כמה זמן שומרים, מסירה תוך 10 ימי עסקים, ומה קורה למי שלא מסר.
- מה החוק לא קובעסעיף 16ד אינו קובע אתר, ערוץ להגשת בקשה, פורמט קובץ, שיטת זיהוי או נוסח מדויק. מה כן נדרש, מה נשאר להחלטת העוסק, ומה עוד עשוי להיקבע בתקנות.
- בדיקת חובת ההקלטהכמה שאלות פשוטות, ותשובה אם חובת הקלטת השיחות שבסעיף 16ד חלה על שיחה כזו אצלכם - עם הסבר על כל שלב וההפניה לסעיף. הבדיקה רצה בדפדפן ואינה נשמרת.